מעצר עד תום ההליכים לצעירים המואשמים ביידוי אבנים המוני לעבר כוחות צה"ל

נגד שלושת המשיבים הוגשו כתבי אישום בעבירה של יידוי אבנים, והם הואשמו בכך שיידו אבנים ביחד עם אחרים לעבר רכבי סיור של כוחות הביטחון באזור קבטיה. בימ"ש קמא דן בשלושת התיקים יחדיו, וקבע כי אמנם יש ראיות לכאורה, ואף עילה של מסוכנות, אולם לאחר התלבטות הגיע השופט הנכבד קמא למסקנה,

  " ... כי זהו המקום בו יש לשקול חלופת מעצר ראויה. מדובר, כאמור, בעדות מפלילה אחת כאשר הנאשמים כופרים בכתב האישום. הנאשמים עצמם ללא כל עבר קודם, ולמעשה, הגם שיידוי האבנים פגע במכונית, לא היה למעשה כל נזק ממשי, ובעיקר, התחשבתי בעובדה כי הנאשמים הינם קטינים, בטווח הגילאים שבין 14.5 - 15.5 שנים".

על כך עוררת התביעה וטוענת כי המשיבים נטלו חלק באירוע המוני של יידוי אבנים, שבו מיידי האבנים היו פרוסים על מדרון, תוך שהם מתקדמים לעבר עמדה סמוכה של צה"ל, ואף הצליחו לפגוע בכמה ג'יפים של צה"ל. לכן, מוסיפה התביעה וטוענת, כי לא הייתה הצדקה לסטות מההלכה אודות מעצרם עד תום ההליכים של מיידי אבנים בנסיבות כאלה, חרף היותם קטינים. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, אשר כולל עדות מפלילה של עד תביעה 3, חייל צה"ל שהיה עד ראייה לאירוע ועיכב את המשיבים סמוך לאחר מכן, וכן אמרות מכחישות של שלושת המשיבים. העד אכן מתאר אירוע המוני של יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון, וחלק מהאבנים אף פגעו ברכבים צבאיים שהיו במקום. אף שמדובר בעדות מפלילה יחידה, ניתן לבסס עליה הרשעה בפלילים, ראו קדמי, על הראיות, מהדורת 2003, חלק ראשון, עמ' 414. לכן, צדק השופט הנכבד קמא כאשר קבע כי יש ראיות לכאורה נגד המשיבים. מדובר גם בנסיבות חומרה נוכח האופי ההמוני של האירוע והעובדה שהאבנים הושלכו מטווח קרוב שאפשר פגיעה ברכבים צבאיים, ולכן קמה גם עילת מסוכנות, כפי שציין בימ"ש קמא.

אמנם גם כאשר יש ראיות לכאורה ועילת מעצר יש לבחון אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר, אולם לא מצאתי כי המקרה שלפנינו מתאים לכך. אינני מתעלם מגילם הצעיר של המשיבים, אולם נוכח נסיבות החומרה שפורטו לעיל, אינני סבור כי יש בגיל הצעיר כדי לאיין את עילת המסוכנות ולאפשר שחרור לחלופת מעצר. מן המפורסמות כי עבירות מסוג זה מתבצעות במקרים רבים ע"י בני גילם של המשיבים, ואין בכך כדי להפחית את הסכנה הנשקפת ממעשים חמורים כאלה.

נוכח האמור, אין מנוס מקבלת הערר. עם זאת, נוכח גילם הצעיר של המשיבים, ראוי כי בימ"ש קמא יקבע מועד קרוב יותר להקראת כתבי האישום. בימ"ש קמא קבע אמנם מועד להקראה ביום 16/06/08, אולם מועד זה נקבע לאחר שהוחלט כי ישוחררו לחלופת מעצר. עתה, משראיתי לקבל את ערר התביעה ולהורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, ראוי כי ייקבע מועד מוקדם בהרבה להקראת כתבי האישום, ויש לתת לכך את הקדימות הראויה בשל גילם הצעיר. לפיכך יועבר עותק מההחלטה לנשיא של בימ"ש קמא לטיפולו בעניין זה.

כאמור, הערר מתקבל, והמשיבים ייעצרו עד תום ההליכים נגדם בתיקים אלה.

ניתנה היום, 17 באפריל 2008, י"ב בניסן התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: